עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
בית המשפט השלום בנתניה הורה באופן נדיר לבטל הגבלת חשבון בנק של חברה השייכת לבחור צעיר וזאת משיקולי צדק, ובהתחשב בכך שאין המדובר בבחור שנהג לפזר שיקים בחוסר אחריות אלא בבעל התנהלות עסקית שאינה מעידה על ניצול לרעה של השיקים וכן מאחר שהגבלת החשבון תוביל לקריסת העסק שלו, שתומך גם בהוריו המבוגרים וקשי היום.
כך נקבע בפסק הדין החשוב בהליך עש"א 44206-07-17 אלקריף אדם בע"מ נ' בנק מזרחי.
הליך משפטי זה עסק בחשבון בנק של חברה השייכת לבחור צעיר, אשר ממועד פתיחתו נוהל ללא הקצאת מסגרת אשראי.
כעבור שנה, במהלך חודש יוני 2017, הוגבל חשבון הבנק לאחר שסורבו בו לראשונה מאז פתיחתו, 13 שיקים תוך חודש ימים, עקב היעדר כיסוי מספיק בחשבון.
בעלי החברה הגיש ערעור על הגבלת חשבון הבנק לפי סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, בטענה שבינו לבנק היה נוהג לפיו הבנק כיבד שיקים שנמשכו בחשבון גם כשהוא היה בחריגה, כנגד הפקדת כספים על ידי החברה כעבור יום-יומיים לצורך כיסוי השיקים, כך שהבנק סירב שלא כדין ובחוסר תום לב לכבד את השיקים נשוא הערעור.
לשם הוכחת טענה זו הציג בעל החברה הצעיר 11 מקרים בהם הבנק כיבד שיקים למרות שלא היה להם כיסוי בחשבון במועד כיבודם ואשר כוסו על ידו לאחר מכן.
עוד טען הבעלים שהבנק הבטיח לתת לו מסגרת אשראי בסך של 30,000 ₪ ללא צורך בהעמדת בטחונות, אולם לאחר מכן הוא חזר מהבטחה זו וסירב להעמיד את האשראי ללא העמדת הביטחונות.
לבסוף ביקש הבעלים שבית המשפט יתחשב במצבו ויורה על ביטול הגבלת החשבון משיקולי צדק, מאחר שהגבלת החשבון תביא לקריסת העסק שלו, שתומך לא רק בו אלא גם בהוריו המבוגרים וקשיי היום.
יצויין כי הוא גם דאג לכסות את יתרת החוב של החשבון לאחר הגבלתו כך שבמועד עריכת הדיון בערעור, החשבון כבר עמד ביתרת זכות של 287 ₪.
הבנק הכחיש את טענות הבעלים של החברה וטען שמעולם לא אושרה לו מסגרת אשראי, שהוא הוזהר שלא לבצע משיכות אשר יביאו את החשבון ליתרת חובה וכי הבנק אף הודיע לו שהוא יסרב לכבד שיקים של החברה שיגרמו לחריגה וליתרת חובה ללא כל הודעה מוקדמת.
עוד טען הבנק שמעולם לא היה ביניהם נוהג כיבוד שיקים בחריגה, כפי שנטען על ידי הבעלים. אמנם היו מדי פעם מקרים חריגים שבהם הבנק נעתר לבקשתו והעניק לו אישורים זמניים לכיבוד השיקים כשהחשבון היה בחריגה, אך הדבר נעשה לפנים משורת הדין ולא כפתח להיתר גורף.
יחד עם זאת, הבנק הותיר לשיקול דעת בית המשפט את בקשת הבעלים להורות על ביטול ההגבלה מטעמי צדק.
בית המשפט קבע בתחילה כי לפי הפסיקה לא חלה על הבנק כל חובה לתת ללקוח מסגרת אשראי ולהסכים למשיכת יתר, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו, ובהסתמך על שיקולים עסקיים טהורים.
זאת, לאור סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 שקובע במפורש כי: "אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח" וכן לאור ההלכה שקובעת שחובת הנאמנות של הבנק כלפי הלקוח אינה מטילה על הבנק חובה לדאוג באופן עיוור לאינטרסים של הלקוח, תוך הזנחת אינטרס הבנק.
עוד נקבע בפסיקה שהסכמות קודמות של הבנק לפרוע שיקים בחריגה ממסגרת האשראי של הלקוח אינן מחייבות אותו לעשות זאת שוב בעתיד וללא הגבלה, אלא הוא זכאי לשקול את מדיניותו בכל עת ועת. ככל שהבנק אישר חריגה, הוא נושא בסיכון זה עד לשלב שבו הוא לא יחפוץ להמשיך ולנהוג כך.
במקרה דנן, אין מחלוקת שלחברה לא היתה מסגרת אשראי בחשבון וכי החשבון היה ביתרת חובה במועד סירוב השיקים.
מצד שני, גם אין מחלוקת שמדובר בשיקים הראשונים שסורבו בחשבון מאז פתיחתו וכי לפני הסירוב הבנק כיבד שיקים של החברה גם כשלא היה להם כיסוי ביום כיבודם.
אולם, כפי שצויין לעיל, העובדה שהבנק החליט בעבר, לפי שיקול דעתו, לכבד שיקים שלא היה להם כיסוי בחשבון, אינה מקימה כלפיו חובה לנקוט באותה דרך גם להבא, וגם 11 הדוגמאות שהביאה החברה לכיבוד שיקים כשהחשבון היה ביתרת חובה, עדיין אינם מוכיחים קיומו של הסכם מחייב בין הצדדים, ואין הם שוללים את זכותו של הבנק לשקול בכל פעם מחדש את העמדת האשראי לחברה.
מדובר בתקופת פעילות קצרה שאינה יכולה ליצור נוהג, כפי שטוענת החברה.
הדברים נכונים במיוחד נוכח העובדה שבחודשים הראשונים לפעילות החשבון הופקד בו בראשית כל חודש סכום נכבד של עשרות אלפי ש"ח, אולם בתחילת חודש אפריל 2017 הופקדו בו סכומים נמוכים בהרבה, דבר שהכניס את החשבון ליתרת חובה.
למרות האמור לעיל, בית המשפט החליט להיעתר לבקשת הבעלים הצעיר של החברה ולהורות על ביטול הגבלת החשבון וזאת משיקולי צדק.
בית המשפט ציין כי הגישה השלטת ששררה בעבר בפסיקה קבעה שאין לשקול שיקולי צדק כאשר ללקוח הבנק אין עילה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי.
יחד עם זאת, לאחרונה קיימת מגמה חדשה בפסיקה לפיה יש לעיתים מקום לשקול שיקולי צדק, וזאת למשל במקרים בהם מדובר בלקוח שבדרך כלל עומד בהתחייבויותיו ומכבד שיקים, ובעל התנהלות עסקית שאינה מעידה על זלזול וניצול לרעה של השיקים.
לאור האמור לעיל, ומאחר שהבעלים של החברה דאג לכסות את יתרת החובה בחשבון הבנק גם לאחר הגבלתו, כך שאין מדובר במי שפיזר שיקים בחוסר אחריות, וכן מאחר שפעילותה העסקית של החברה אינה מפרנסת רק אותו אלא גם מאפשרת לו לתמוך בהוריו המבוגרים וקשי היום, וכן מאחר שהבנק סירב לכבד 5 שיקים באופן ששיקף את שינוי עמדתו לגבי כיבוד השיקים ותוך הפתעה מסויימת של החברה, הורה בית המשפט על גריעתם של 5 השיקים שחזרו ממניין השיקים שסורבו.
כתוצאה מכך למעשה התקבל הערעור של בעל החברה והגבלת חשבון הבנק של החברה בוטלה.
קריאה נוספת: ביטול הגבלת חשבון בנק לפי סעיף 10 (א)(3)